"Fight like a Girl" הוא אלבום הסטודיו השלישי
של היוצרת (זמרת, מלחינה, משוררת, סופרת, מאיירת וכנרת) Emilie
Autumn Liddell. זהו אלבום קונספט המבוסס על ספרה "The Asylum for Wayward Victorian Girls", ומספר את סיפור
בריחתה של נערה צעירה שאושפזה בכפייה בבית חולים לחולי נפש. הספר מבוסס על סיפור
אמיתי של אמילי עצמה.
מבחינה מוזיקאלית, אמילי מגדירה את הסגנון שלה כ: "קברט אפל,
אופרת רוק, קלאסי-אלקטרוני, אלקטרו-תעשייתי ופופ גותי". הייתי מכניסה את הכל
תחת ההגדרה: "מיוזיקל גותי", כי כל האלבום נשמע לחלוטין כמו מחזמר בברודווי,
כאשר סגנון השירה והתקופה המדוברת מהווים את הצד הגותי של העניין. אין לי שום ספק
שהשלב הבא ביצירה יהיה להעלות אותה על הבמות, כמחזמר, צעד כזה יהיה רק מתבקש, ואני
משוכנעת שזו גם הייתה הכוונה.
קשה לסקר את האלבום, ולהבין את הסיפור שמאחוריו, מבלי לעבור ולסקר כל
אחד מהשירים. אז הרי הם לפניכם:
1. "Fight
Like a Girl" – השיר הפותח את האלבום, וכן הסינגל הראשון מתוכו, והקליפ הראשון
ש
Autumn אי פעם הוציאה. מבחינת
ליריקה, אמילי מציגה את עצמה כנערה לוחמנית, שנאבקת מול כל העולם (הגברי בעיקר),
היא מוצגת כחזקה ועוצמתית:
My heart is a weapon of war"
My voice is my weapon of choice
An eye for an eye
A heart for a heart
A soul for a soul
We fight for the dream
We fight to the death
We fight for control
There is no such thing as justice
All the best that we can hope for is revenge
A hostile takeover
An absolute rebellion to the end"
מוזיקאלית, מדובר בשיר פופ אפל, משהו שכל מאזין מיינסטרימי יכול
להתחבר אליו. השיר קליט וכיפי, הייחוד שלו הוא יותר מבחינת ליריקה ומבחינה
ווקאלית, הקול של אמילי עוצמתי ומרגש.
2. "Time for Tea" מספר על
חבורת הבנות באסיליום שיוצאות למלחמה, אמילי מציגה את עצמה כנערה תמימה שהופכת
לרוצחת. כלי הנשק בשימוש הם: גרזן, אזמל מנתחים, מסור ושוקר חשמלי, ברוח בית
החולים והתקופה. המטרה היא "ביעור" האויב, קרי הפסיכיאטרים בבית החולים.
מוזיקאלית, זה שיר יותר אלקטרוני, ושוב שולטת בו אווירה אפלה ומאיימת.
3. "4o'Clock
(Reprise)"* קטע
אינסטרומנטלי מלנכולי שנשמע כמו פסקול למחזמר תקופתי, סגנון "עלובי
החיים" ודומיו.
החזרה בקטע מקשרת אותנו אל הEP "4O'Clock" שאמילי הוציאה ב-2008, אשר דן גם הוא
בספרה ובחוויית האשפוז שלה.
4. "?What Will I Remember" המשך
ישיר לרצועה הקודמת, שיר מלנכולי ומרגש, המתאר נערה במצוקה, ושואל שאלות קיומיות
ואובדניות. זה השלב בסיפור בו הגיבורה נמצאת במשבר נפשי אמיתי ועמוק. המלודרמטיות
המוגזמת פאתטית לעתים, אבל זה החומר ממנו יוצרים דרמות. המוזיקה בהחלט משרתת את
העלילה.
5. "Take the Pill" שיר שכל מי שעבר אי פעם במוסדות פסיכיאטרים יכול
להזדהות אתו. אמילי מעבירה ביקורת נוקבת על הטיפול המודרני במה שהחברה מגדירה
כ"חולי נפש", שמסתכם בהאבסה של
המטופלים בתרופות, תרופות הגורמות להם לדיכאון, קהות חושים ועוד תסמינים מתסמינים
שונים.
יש פה שוב שילוב של אלקטרוניקה, ואווירה אפלה ומפחידה. הייתי אומרת
שזה השיר החביב עליי באלבום, מבחינת מסר בכל אופן.
6. "!Girls! Girls! Girls" מדובר בקברט
היתולי, כמעט משעשע, שמאחוריו עומדת ביקורת נוקבת, על היחס של המוסדות הפסיכיאטרים
למטופליהם. אמילי משחקת בתפקיד המארח במוסד, העונה על שאלות המבקרים, ומציג את
המטופלות כאילו היו חיות בקרקס. המוזיקה, כאמור, קברטית באופן גנרי, ומשרתת באופן
מושלם את הסיטואציה המוצגת בשיר.
7. "I
Don't Understand" מפגש בין אמילי לאחד המבקרים באסיליום, סוג של
שיר אהבה רומנטי. המוזיקה מתקתקה וחוזרת לסגנון
קלאסי ומרגש.
8. "We
Want Them Young" בשלב
הזה אמילי משתיקה את הבנות, ומדברת בקולם של הפסיכיאטרים או החברה. היא מתארת כיצד
לוקחים את הבנות הכי צעירות ותמימות, משתיקים אותן, מאשפזים אותן, והורסים אותן
לחלוטין. החוויה שהשיר נותן היא אווירה מלחמתית, כמו מעין מצעד לקראת לינץ' בחוצות
איזו עיר ויקטוריאנית אפלה. משהו מבשר רעות לקראת פורענות שעומדת להתרחש.
9. "If
I Burn" אמילי
חוזרת לדבר בקולה שלה. ומתכננת נקמה בכל מי שפגע בה. היא נשמעת נחושה, אכזרית
ומלאת תקווה:
If I burn, you will see"
The fire in your mind when you sleep
And if I rise up in smoke around your eyes
You'll know it's me
And the rain won't wash away
The ashes underneath your nails today
Doesn't matter where you go or what you do
'Cause if I burn, so will you"
מבחינה מוזיקאלית, המוזיקה מלודית, מלווה בצלילי עוגב ומעט מוזיקה
אלקטרונית, זה בהחלט השיר האהוב עליי באלבום מבחינת לחן.
10. "Scavenger" אווירה
דומה לשיר הקודם, רק שהפעם הדובר חוזר להיות האויב (הפסיכיאטרים?). היא מציגה אותו
כמרושע ונכלולי. כבר לא מדובר בעבודה, אלא בסאדיזם של ממש.
11. "Gaslight" חזרה לסגנון
רגשני ושטוף אמוציות. אמילי מדברת על החברים והמשפחה ששכחו אותה מאחור. היא מרגישה
אומללה וחסרת אונים, מספרת על העינויים הפיזיים והנפשיים שמעבירים אותה. ורוצה
לשים קץ לחייה. מוזיקה של עוגב מוסיפה לאווירה הגותית, ונותנת קונטרה ששוברת קצת
את הפאתוס המוגזם של השירה והליריקה.
12. "The
Key" אמילי מקבלת מפתח הפותח את התא בו היא כלואה.
השיר מתאר את סיפור הבריחה. היא נתפסת ונכלאת, ובורחת שוב. היא מספרת כמה ייחלה
לרגע הזה בוא היא תהיה חופשיה. המוזיקה יוצרת תחושה של לחץ ופחד, כיאה לסיפור
הבריחה שהשיר מציג.
13. "Hell
Is Empty" קטע אינסטרומנטלי ברובו, פרט לשורה:
Hell is empty"
And all the devils are here…"
שורה, הלקוחה מתוך מחזהו של שייקספיר "הסערה", ומתקשרת
ישירות למוטיב הנקמה בשיר.
הקטע מסתיים בקולות העכברושים, מוכי המגפה, אשר מכרסמים את גופתו של
ד"ר Stockill הרשע. נקמה שכזו.
14. "Gaslight (Reprise)"* שוב קטע אינסטרומנטלי, החוזר לנושא של שיר 11. אווירה מלנכולית
ומרגשת.
15. "Goodnight,
Sweet Ladies" אמילי
נפרדת מחברותיה לאסיליום, מאחלת לכולן לילה טוב, ומייחלת לכך שיום אחד יפגשו בשנית.
היא מספרת על הטראומה שנותרה לה בעקבות החוויות הקשות שעברה.
The art of suicide"
Nightgowns and hair
Curls flying every which way"
The pain too pure to hide"
Bridges of sighs
Meant to conceal lover's lies"
המוזיקה מתוקה ונשמעת כמו שיר ערש
מלווה בקולות מלאכים ונגינת עוגב, וזאת בניגוד למילים הקשות ומלאות הכאב.
16. "Start
Another Story" שיר המסכם את כל המעשייה, אמילי מזכירה שכל
אשר סופר הוא אמת לאמיתה. היא מתחילה סיפור חדש, עם שאיפה להמשיך ולספר את הסיפור
שלה, שיישאר איתה תמיד בכל דרך שתבחר.
17. "One
Foot in Front of the Other" שיר מלא תקווה, שנותן כיוון להתחלה חדשה
והתגברות על טראומות העבר. השיקום נעשה צעד אחר צעד, ויש להתחיל מחדש. השיר מלווה
במוזיקת מארש, אבל הפעם אופטימית ומלאת תקווה, חסרת פחד, וחסרת עכבות.
לסיכום, מה אפשר לומר על האלבום? הסיפור בהחלט מרגש ונוגע ללב, במיוחד
למי שמכיר חוויות מסוג זה מקרוב. המוזיקה מעניינת ומגוונת, חבל שאמילי וויתרה
באלבום על הנגינה בכינור, אבל אני מניחה שכיוצרת היא אוהבת להתפתח ולנסות דברים
חדשים. אהבתי במיוחד את הביקורת החברתית שהיא מציגה, פחות התחברתי לשירים שהכילו
עודף פאתוס ורגשנות יתר. בסך הכל בהחלט שווה שמיעה, ומבטיח התפתחויות נוספות
מעניינות בהמשך.
אם לא יופק מחזמר על בסיס הסיפור והאלבום, אני אראה בכך סוג של חילול
קודש. אופציה כזאת פשוט מתבקשת מידי.
*) Reprise"" הוא חזרה של נושא
מוזיקאלי שהופיע בתחילת היצירה, שימוש בנושא וחזרתו נפוץ במוזיקה קלאסית בכלל
ובסונטות בפרט. במחזות זמר, חזרה מסוג זה באה כדי להדגיש דמות מסוימת, או הלך רוח
מסוים. בכל פעם שיגיע הנושא המוזיקאלי המדובר, יעשה קישור בינו לבין הדמות.
.Chen Eberhardt
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה