פנטזיה אפלה ופיוטית המגוללת את קורותיו של
מלחין ומשורר, אשר על ערש דווי מתחיל לאבד קשר עם המציאות ונוטש אותה. הוא שוקע
לאיטו בחלום ילדות תפל למחצה, מלא במוטיבים טראגיים מילדותו הרחוקה. בחלומו הוא
מסרב לגדול ולהתמודד עם חייו העכורים ועם השלכותיהם אשר קרעו את משפחתו. בחלום הוא
נלחם בעזרת דמיונו בזקנתו ואובדן התודעה, המונע על ידי דמות שלילית ומסתורית,
שהגיעה לכאורה מעברו. הדמות מיוצגת באמצעות איש השלג שגורם לו להתרחק ולאבד יותר
ויותר מכל היקר לו: להקתו, בתו, ובסופו של דבר אף זיכרונותיו.
הסרט מתנהל בשני מישורי עלילה, הראשון מצוי
כולו בעולם החלום של הגיבור, בעוד שהשני הוא העולם האמיתי בו מתרכזים המשפחה ורוב
הדמויות המקוריות.
כך נעה העלילה ונדה בינות דמיון מוחלט
להיגיון בעל רקע פסיכולוגי מעוות משהו, אודות רגשות אחווה ומשפחתיות אצל אמנים.
מבחינה יצירתית, הסרט שואף לפסגות חדשות:
הפסקול לקוח מתוך האלבום שעל שמו קרוי הסרט, ומבוצע על ידי הלהקה שהפיקה, כתבה ואף
שיחקה לאורכו בכישרון לא מבוטל.
מלבד זאת ישנן סצנות שלמות המשלבות אידיאות
הלקוחות הישר מן האופרה, התאטרון והקרקס, הכול בהתאם לסגנונה המוכר של הלהקה.
לדעתי, זוהי יצירה גאונית ואוונגרדית
בהחלט, המבטאת בהצלחה רבה חווית פרידה וניכור כואב. היא מעוררת חיבור רגשי והזדהות
כבר בהתחלה, וזאת בנוסף על ההתעניינות בפן האומנותי והמוזיקלי, ומאפשרת התנסות
בלתי רגילה בעולם הסימפוניות וייסורי היצירה.
R.i.P
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה