מתוך "על דמויות ומסעות / קורותיו של משורר": דיו נוצה וקלף – "משעולי נשמתי".

משעולי נשמתי.

להיכן שאצעד

לא אראה אף אחד.

להיכן שאלך

שם אין איש דורך.

להיכן שאביט

מבטי כחנית.

במשעולי נשמתי

עלי כותרת הוורדים

סביב נושרים ובוערים

כדם זורם נראים

כעת נופלים, מרחפים.

במשעולי נשמתי

שקט, שומם

הכול דומם.

שם איש לא שואל

ואת היין אין מוהל.

במשעולי נשמתי, אין סכנה אורבת

והדרך אינה כואבת.

שם ליל מבורך

כל זכר לאור, כבה וברח.

במשעולי נשמתי

מדרון פסגות תלול

האוויר קר הוא וצלול.

במשעולי נשמתי

הולך לבד אני

עובר על פני

ומוצא את עצמי. 

R.i.P