הבזקים – בעירה של הליידי.
בחוצות העיר שם
שוטטתי
סביב מבצרך העגום
דרכי איבדתי.
נצח בעקבות מבטך
האצילי
כלוא בסמטאות סתומות
בעיר שאינה שלי!
צחוקך מלווה, נאמן
תמיד כעורב שחור
וכאן, ללא חלוף נמשך
ערב קודר ואפור.
כל זה, רחוב וזאת
שדרה
זה לא אני, ואיפה
היא?
הזוויות, הפנסים
מאות ואלפים, ביקרתי
ספסלים.
תחת גשם מלגלג, אבוד
במציאות עגומה
טובע בכל שלולית, חסר
בכל דקה
נעדר חלומות שלווה
סר ונעלם בכל סיבוב
איה, היכן אותו חיוך?
במחשבה צלולה וחדות
הרגש
אל הלילה בחוץ, תמיד
אך לשם
אל תוך הקהל, הרחק
ממילים
כתובות הן בדם.
זאת מלחמה נצחית, אי
שם האהבה
במחשבה חופשית, בעיר
קטלנית
של גבירה אפלה.
רק לפנות בפנייה
הנכונה
ולראות את העיר,
בוערת את שמה.
R.i.P
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה