ארץ האש והטעות
בה תמיד שוררת המלחמה והצביעות
על מה ולמה היא בית הכלא
בנפשי אי שם גאות
ומה הינה כמות הרוע
שאפשר לכלוא
היכן היא המהות
ומה הטעם אם כבר פעם
רעם או עד כלות הזעם
תיפח רוחי או חי נפשי
נצא אז במחול
נשכב שתויים בחול
לאור האש
דמי גועש
שוכב צוחק אביט אל תוך דמיון
מעבר למישור החיזיון
אי שם אראה חלום
אורות מנצנצים
או גם יצור תעתועים
יושב לו במגדל
ומסתכל על השמים אדומים
הרחק מעל
ועננות עורבים שחורים חגים
שם במרום
אינם יודעים דבר ולא חסר
מאום
שם ענפיו של יער מת
מצפים לאבדון או לקבורה בטרם
עת
שם המוות אורב בספרים
והטירוף מתעמק בצללים
בבת אחת נחזור אל עולמי
בקצה האור אראה יצור זדוני
אולי ישות עולם אפל
אולי מלאך והוא נופל
החום דועך האש שוכחת
והגאות היא כבר בורחת
יצא הוא אז
יביט בי בעיניים ירוקות
תכולות עיני היער
או אז אדע שהוא זאב הסער
ההשלכות של ביקורו הינן
ברורות
הנה כבר הן באות העלילות
או מי ומה הנחה אותך הלום
אשאל עצמי בתום
ובתשובה אנעל מגפיים
אלגום מעט יין
אזרוק מבט פרידה
אל ארץ אבודה.
R.i.P
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה