מתוך "על דמויות ומסעות / קורותיו של משורר": פואטיקה נצחית – "שיהיה דיכאון".

שיהיה דיכאון.

אותה תחושה, המציפה כמים אפלים,

וכך נראים הרחק, אותם שמים בוערים.

שיהיה דיכאון, כמו שנאמר.

ונדמה העצב לבדו נותר.

אותה תחושה, המענה,

המחשבה המבחילה,

הקרחון החונק בגרוני,

חונק ומכניע רוחי.

שיהיה דיכאון כמו שנאמר.

אנוכי עצוב, מבצרי מכותר,

נמשך המצור, והיום כבר נגמר.

בוהה וחושב אם נותר.

שיהיה דיכאון כמו שנאמר.

R.i.P